מרכיבים אישיותיים ורגשיים בתהליך קבלת החלטות לימודיות ביחס לבחירת מגמה בתיכון בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה

Transcript

1 אוניברסיטת תל-אביב בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר מרכיבים אישיותיים ורגשיים בתהליך קבלת החלטות לימודיות ביחס לבחירת מגמה בתיכון בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת דקלה בראון, ת.ז הוגש לסנאט של אוניברסיטת תל-אביב

2 אוניברסיטת תל-אביב בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר מרכיבים אישיותיים ורגשיים בתהליך קבלת החלטות לימודיות ביחס לבחירת מגמה בתיכון בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת דקלה בראון, ת.ז הוגש לסנאט של אוניברסיטת תל-אביב

3 עבודה זו נעשתה בהנחיית פרופ' רחל גלי צינמון

4 תוכן העניינים תקציר העבודה מבוא סקירת ספרות המעבר לתיכון שלב התפתחותי מכריע מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות מרכיבים אישיותיים ורגשיים בקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות לקות למידה מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות בקרב מתבגרים עם לקויות למידה מודל המחקר שאלות והשערות המחקר שיטת המחקר אוכלוסיית המחקר כלי המחקר הליך המחקר תוצאות מאפייני שלב המעבר לתיכון ובחירת מגמת הלימודים התרומה של תכונות האישיות לתהליך קבלת ההחלטות ביחס לבחירת מגמת הלימודים בתיכון עיבודים נוספים סיכום התוצאות דיון סיכום מגבלות המחקר השתמעויות פרקטיות המלצות למחקרי המשך ביבליוגרפיה נספחים נספח 1: ניתוח גורמים חמש תכונות האישיות הגדולות נספח : ניתוח גורמים מסוגלות עצמית בקבלת החלטה בבחירת מגמה בתיכון נספח 3: ניתוח פריטים מסוגלות עצמית בקבלת החלטה בבחירת מגמה בתיכון נספח 4: ניתוח פריטים תוצאות מצופות נספח 5: כלי המחקר א-ג

5 רשימת לוחות לוח 1: התפלגות ארץ הלידה בהתאם לקבוצה (עם וללא לקויות למידה) לוח : התפלגות ארץ הלידה בהתאם לקבוצה (בנים ובנות) לוח 3: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות מבחני t של שנת העלייה מתבגרים עם וללא לקויות למידה, בנים ובנות 4: לוח ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות מבחני t מתבגרים עם וללא לקויות למידה, בנים ובנות בנפרד של ההבדלים בממוצעי הציונים בתעודה לוח 5: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות מבחני t של משך זמן העזרה הניתנת (חודשים) בנים ובנות 7: לוח לוח 6: התפלגות המגמה בה מעוניינים ללמוד בהתאם לקבוצה (עם וללא לקויות למידה) התפלגות מידת גיבוש ההחלטה (גבוהים ונמוכים במסוגלות עצמית) בנוגע למגמה בה מעוניינים ללמוד בהתאם לקבוצה לוח 8: התפלגות מידת גיבוש ההחלטה בנוגע ללימודים לאחר הצבא או השירות הלאומי בהתאם לקבוצה (גבוהים ונמוכים במסוגלות עצמית) לוח 9: טבלת מתאמי פירסון בין המשתנים: מסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים, תוצאות מצופות ומידת הרצון להגיע להישגים גבוהים במגמת הלימודים מתבגרים עם וללא לקויות למידה לוח 10: ממוצעים, סטיות תקן וערכי ניתוח השונות של פריטי מדד המסוגלות העצמית בבחירת מגמת לימודים לפי קבוצת המחקר לוח 11: ממוצעים, סטיות תקן ומתאמים עבור משתני המחקר: מסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים ותוצאות מצופות מבחירה זו מתבגרים עם וללא לקויות למידה, בנפרד לוח 1: ממוצעים, סטיות תקן ומתאמים עבור משתני המחקר העיקריים מתבגרים עם וללא לקויות למידה, בנפרד לוח 13: אפקטים כוללים, ישירים ועקיפים, של תכונות האישיות על התוצאות המצופות מבחירת מגמת הלימודים בנפרד בקרב מתבגרים עם לקויות למידה (31=N) ומתבגרים ללא לקויות למידה (368=N) לוח 14: התפלגות מידת גיבוש ההחלטה בנוגע לבחירת מגמת הלימודים בה מעוניינים ללמוד בהתאם לקבוצה (בנים ובנות) לוח 15: התפלגות המגמה בה מעוניינים ללמוד בהתאם לקבוצה (בנים ובנות) לוח 16: ניתוח גורמים וערכי eigen value של שאלון חמש תכונות האישיות הגדולות לוח 17: ניתוח גורמים וערכי eigen value של שאלון מסוגלות עצמית בקבלת החלטה בבחירת מגמה בתיכון אילוץ לשלושה גורמים לוח 18: ממוצעים, סטיות תקן, מקדמי הבחנה, סקוניס וקורטוזיס של פרטי שאלון המסוגלות העצמית בקבלת החלטה בבחירת מגמה בתיכון לוח 19: ממוצעים, סטיות תקן, מקדמי הבחנה, סקוניס וקורטוזיס של פרטי שאלון התוצאות המצופות

6 רשימת תרשימים תרשים 1: מודל המחקר התיאורטי: תרומת תכונות האישיות למסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים ולתוצאות מצופות כלל המדגם תרשים : מידת גיבוש ההחלטה בנוגע לבחירת מגמת הלימודים בתיכון (680=N) תרשים 3: מידת גיבוש ההחלטה בנוגע לבחירת תחום הלימודים לאחר הצבא או השירות הלאומי (N=680) תרשים 4: מודל המחקר: ערכי האפקטים המבניים (הסטנדרטיים) ומקדם הטעות עבור המשתנים התלויים במודל עבור מתבגרים עם לקויות למידה תרשים 5: מודל המחקר: ערכי האפקטים המבניים (הסטנדרטיים) ומקדם הטעות עבור המשתנים התלויים במודל עבור מתבגרים ללא לקויות למידה

7 Tel Aviv University The Jaime and Joan Constantiner School of Education The role of personality factors on educational decision making among adolescents with and without learning disabilities Thesis Submitted for the Degree Doctor of Philosophy By Dikla Brown, I.D Submitted to the Senate of Tel Aviv University

8 Tel Aviv University The Jaime and Joan Constantiner School of Education The role of personality factors on educational decision making among adolescents with and without learning disabilities Thesis Submitted for the Degree Doctor of Philosophy By Dikla Brown, I.D Submitted to the Senate of Tel Aviv University

9 This work was carried out under the supervision of Prof. Rachel Gali Cinamon

10 "השחף המגביה עוף הוא זה המרחיק ראות" השחף/ ריצ'ארד באך גלי היקרה, תודה מעומק הלב על התמיכה האין הסופית והאמונה הרבה ותחושת המסוגלות שהקנית לי ועל שותפות מדהימה שנוצרה בינינו. ללא ספק, בזכותך למדתי להגביה עוף ולהרחיק ראות! תודה מעומק הלב גם למשפחתי היקרה שליוותה אותי לאורך כל הדרך וידעה לתמוך ולפנק בכל הנדרש!

11 תקציר המחקר תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית SCCT) (Social cognitive Career Theory- מדגישה את החשיבות בבחינתם של גורמים אישיים, סביבתיים והאינטראקציה ביניהם בכל ניסיון להבין את אמונתו של הפרט ביכולתו לקבל החלטה, בציפיותיו מתוצאות החלטה זו ובהשפעות של שני אלה על הבחירות הלימודיות והמקצועיות שלו ) Hackett, Lent, Brown, &,1994)., תיאוריה זו מהווה מסגרת מתאימה להבנת תהליכי התפתחות קריירה עבור אוכלוסיות מגוונות ומהווה את אחד מעוגני התיאוריה המרכזיים בחקר התפתחות קריירה. שלושה היבטים חשובים לא זכו להתעניינות מחקרית מספקת במסגרת המודל התיאורטי הקיים, ובכך נמנעת הבנה מקיפה של תהליכי קבלת החלטות קריירה. ההיבט הראשון הוא היעדר ידע מספק אודות תהליכי התפתחות קריירה וקבלת החלטות בשלבי חיים צעירים יותר. רוב המחקרים בתחום התמקדו בשכבות גיל של אוניברסיטה או קולג' למרות ההסכמה הרחבה ביחס לאופיו ההתפתחותי של התהליך. הבחירות הלימודית בשלב התיכון שונות מהבחירות המקצועיות בשלבים בוגרים יותר ונחקרו מעט מאוד ) Leitao, Fouad, 1995; Lent, Paixao, Silva, &.(010; Stringer, Kerpelman, & Skorikov, 01 ההיבט השני שלא זכה להתמקדות מחקרית מספקת הינו תרומתם של מרכיבים אישיותיים לתהליך קבלת ההחלטות. מרכיבים אישיותיים מעוררים תגובות שונות בעת קבלת החלטות. תגובות אלו משפיעות על האמונה של האדם ביחס ליכולתו לקבל החלטות כמו גם ביחס לתוצאות המצופות מהחלטותיו (למשל Betz, 007.(Hartman & לבסוף, הידע הקיים אינו רגיש מספיק למאפיינים אישיים ייחודיים וצרכים מיוחדים כגון קשיים ספציפיים כמו לקויות למידה. רוב המחקרים בתחום קבלת ההחלטות התמקדו באוכלוסיות מוחלשות חברתית כגון נשים ומיעוטים (006 Hackett,,(Betz & אך הבחירות הלימודיות והמקצועיות מושפעות גם מהבדלים אישיים כגון צרכים ייחודיים ויכולות אישיות 006) Scanlan,.(Gushue, Clarcke, Pantzer, & לפיכך, המחקר הנוכחי יתמקד באוכלוסיית מתבגרים עם וללא לקויות למידה. תהליכי החקירה, גיבוש ההעדפות ותחומי העניין הקשורים עם קבלת ההחלטות בתיכון מציבים את שלב המעבר לתיכון כשלב קריטי וחיוני עבור החלטות לימודיות ומקצועיות עתידיות (008 Newmeyer, (Tang, Pan, & וכבעל פוטנציאל קריטי להתערבות, בפרט עבור מתבגרים ישראלים שנוטים לדחות את ההחלטות שלהם בנוגע לבחירת תחום הלימודים בהשכלה הגבוהה (צינמון, 010). מטרת המחקר הנוכחי, לפיכך, היא לתת מענה לחוסרים הקיימים תוך התייחסות לשלב חשוב בתהליך התפתחות קריירה של מתבגרים ישראלים בחירת מגמה בתיכון. המטרה הראשונה היא לאפיין את שלב בחירת המגמה בתיכון, תוך התייחסות למסוגלות העצמית לבחור מגמה, לבחינת התוצאות המצופות מבחירה זו, והקשר בין בחירת מגמה לתוכניות עתיד. מטרה נוספת של המחקר הנוכחי היא בחינת תרומתם של המרכיבים האישיותיים למסוגלות העצמית לבחור מגמה ולתוצאות המצופות מהחלטה זו על המשך ההתפתחות באמצעות שילוב מודל חמש התכונות הגדולות (199 McCrae,,(Costa & תוך התייחסות למקומן של לקויות הלמידה. א

12 ההנחה הייתה כי מתבגרים עם לקויות למידה יציגו אמונות נמוכות יותר ביחס למסוגלות העצמית בבחירת מגמת הלימודים בתיכון ולתוצאות המצופות מבחירה זו בהשוואה לעמיתיהם ללא לקויות למידה, כאשר תרומת נטיות האישיות, והיציבות הרגשית בפרט, להתפתחות אמונות אלו תהיה רבה יותר בקרב מתבגרים עם לקויות למידה בהשוואה לעמיתיהם ללא הלקויות. לצורך המחקר נעשה שימוש במתודולוגיה כמותית תוך העברת שאלונים. במחקר השתתפו 680 תלמידים מכיתות ט ו-י הלומדים במרכז הארץ בגילאי Sd=0.43),16.1=M), 31 תלמידים אובחנו עם לקויות למידה או קשב (191 בנים, 11 בנות), 368 תלמידים היו בעלי התפתחות תקינה ללא לקויות למידה או קשב (178 בנים, 190 בנות). כלי המחקר: 1. הגרסה העברית של שאלון חמש תכונות האישיות הגדולות המקוצר ) John, Kentle, 1991.(Donahue, &. התאמה של שאלון מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לשאלון מסוגלות עצמית בקבלת החלטה בבחירת מגמה בתיכון (1994 Fassa,.(Gati, Osipow, & 3. התאמה של שאלון התוצאות המצופות (000 Crothers,.(McWhirter, Rasheed, & 4. שאלון רקע. הליך: לאחר קבלת האישורים הנחוצים, כחודש לפני בחירת מגמת הלימודים הועברו שאלוני המחקר בתשעה בתי ספר תיכונים שונים במרכז הארץ. התלמידים מילאו את השאלון בזמן של דקות והמידע נאסף באופן אנונימי. לא ניתנו התאמות ולא ניתנו תמריצים לתלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמתבגרים עם וללא לקויות הלמידה שהשתתפו במחקר הנוכחי הם בעלי מידת מיקוד גבוהה יותר ביחס לבחירותיהם הלימודיות בתיכון בהשוואה לבחירותיהם לאחר הצבא, כאשר אמונות מסוגלות עצמית חזקות יותר ביכולת בחירת מגמת הלימודים בתיכון מחזקות את מידת המיקוד של ההחלטות הלימודיות, הן בהווה והן בעתיד, והם בעלי דפוסים דומים של אמונות מסוגלות עצמית ביחס לבחירת מגמת הלימודים בתיכון ותוצאות מצופות מבחירה זו. עם זאת, מידת הביטחון של המתבגרים עם וללא לקויות הלמידה ביחס למרכיבי העצמי בגיבוש אמונות המסוגלות העצמית ותחומי הלימוד בהם הם מעוניינים הם שונים. ניתוחי משוואות מבניות נעשו לשם בחינת הקשרים בין חמש תכונות האישיות (מוכוונות, מוחצנות, נוירוטיות, פתיחות להתנסויות ונועם הליכות) לבין מסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים והתוצאות המצופות מבחירה זו. התוצאות מצביעות על כך שחמש תכונות האישיות הן קדימונים של מסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים בתיכון ושל תוצאות מצופות, כאשר מסוגלות עצמית בבחירת מגמת הלימודים מהווה גם קדימון של תוצאות מצופות, גם בקרב קבוצות בעלות מאפיינים אישיים ייחודיים, כגון לקות למידה. בקרב מתבגרים עם לקויות למידה, רמות גבוהות של מוחצנות ורמות נמוכות של פתיחות להתנסויות נמצאו תורמות באופן מובהק וישיר להסבר השונות של התוצאות המצופות מבחירת מגמת הלימודים בלבד (49.5%). בקרב מתבגרים ללא לקויות למידה, רמות גבוהות של מוכוונות ומוחצנות ורמות נמוכות של נוירוטיות נמצאו תורמות באופן מובהק להסבר השונות של המסוגלות העצמית בבחירת מגמת לימודים בתיכון (35.7%) ורמות גבוהות של מוכוונות בלבד נמצאו תורמות באופן מובהק וישיר להסבר השונות של התוצאות המצופות מבחירת מגמת הלימודים (41%). ב

13 נמצא כי תכונת האישיות מוחצנות היא שיוצרת את מקור ההבדל בין הקבוצות (עם וללא לקויות למידה) ביחס לאמונות המסוגלות העצמית בבחירת מגמת לימודים בתיכון, ותכונות האישיות מוחצנות ופתיחות להתנסויות הן שיוצרות את מקור ההבדל בין הקבוצות ביחס לאמונות התוצאות המצופות מבחירת מגמת הלימודים בתיכון. תרומה ראשונה חשובה של המחקר הנוכחי הינה ביסוס התאמתו של מודל תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית לשלב בחירת מגמת הלימודים בתיכון. ממצאי המחקר מבססים את הטענה כי תהליך הבחירה המתבסס בתיכון מהווה תנאי ראשוני והכרחי לשלב הבא של בחירת מקצוע הולם (008 Newmeyer,.(Tang, Pan, & מרכיב גיבוש ההעדפות ומרכיב ההיכרות עם העצמי עולים כמרכיבים חשובים לביסוס יכולת קבלת ההחלטה בשלב בחירת המגמה ויש לתת על כך את הדגש בתכניות התערבות המיועדות לסייע למתבגרים בתהליכי קבלת ההחלטות. תרומה שנייה חשובה הינה ברלוונטיות של מודל תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית גם בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כגון לקות למידה ולא רק בקרב אוכלוסיות מוחלשות כגון נשים ומיעוטים. מתבגרים עם וללא לקויות למידה עוסקים באופן פעיל בתהליך בחירת מגמת הלימודים בתיכון ומציגים דפוסים דומים של אמונות מסוגלות עצמית ותוצאות מצופות ביחס לבחירת המגמה, אך תהליך התפתחות וגיבוש כישורי קבלת ההחלטות שלהם הוא שונה. הטענה היא כי לקות הלמידה אינה בהכרח מעכבת, אלא יוצרת שונות אשר באה לידי ביטוי במידת הביטחון שהם מציגים ביחס ליכולתם לבחור בהתבסס על מרכיבי העצמי שלהם ובבחירת מסלולי הלימוד שהם מכוונים אליהם. לכן, השלב ההתפתחותי של בחירת מגמת הלימודים בתיכון הינו שלב קריטי לא רק לביסוס יכולת קבלת ההחלטה, המוטיבציה להישגים ואמונות המסוגלות העצמית והתוצאות המצופות, אלא גם שלב קריטי לביסוס תפיסותיהם העצמיות של המתבגרים, ואלו עם לקות הלמידה בפרט, ביחס ליכולתם לעסוק במרכיבים אלו ולהעצימם. תרומה שלישית וחשובה של המחקר הנוכחי הינה בביסוס המרכיבים האישיותיים כקדימונים להתפתחות אמונות המסוגלות העצמית בבחירת מגמת לימודים בתיכון והתוצאות המצופות מבחירה זו, הן בקרב מתבגרים עם לקויות למידה והן בקרב מתבגרים ללא לקויות למידה, כאשר ההבדלים בין הקבוצות מאפשרים הבנה מעמיקה יותר של אופני תרומה זו. הממצאים מציגים את תכונות האישיות מוחצנות ופתיחות להתנסויות כיוצרות את מקור ההבדלים בין הקבוצות ובכך מדגישים את חשיבות ההתנסויות, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות, ואת חשיבות מידת המעורבות והיוזמה שהמתבגרים בוחרים להפעיל בהתנסויות השונות, אשר ללא ספק משפיעים על ומושפעים מתפיסותיהם העצמיות בשלב בו הם מצויים. לבסוף, הממצאים מרמזים כי הקשר החשוב בין מסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים לבין התוצאות המצופות הוא לא גנרי, אלא תלוי אישיות ומאפיינים אישיים ייחודיים כגון לקות למידה. בתוך כך, ניתן לומר כי עבור המתבגרים עם לקויות הלמידה, עבודה על האמונות הקשורות עם יכולתם להשיג את שאיפותיהם (תוצאות מצופות) יכולה לסייע להם במידה רבה יותר בתהליך בחירת מגמת הלימודים בתיכון בהשוואה לעבודה על האמונות הקשורות עם עצם יכולתם לבחור ולהצליח (מסוגלות עצמית), בשונה מעמיתיהם ללא לקויות למידה. ישנה חשיבות רבה בתיאורו האישי והסובייקטיבי של המתבגר עם לקויות הלמידה את התנסויותיו השונות ואת יכולותיו לשם בניית תכנית התערבות יעילות. נדונו השלכות לתחום החינוך לקריירה. ג

14 מבוא תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית (SCCT) מדגישה את החשיבות בבחינתם של גורמים אישיים, סביבתיים והאינטראקציה ביניהם בכל ניסיון להבין את הבחירות הלימודיות והמקצועיות של הפרט 00) Hackett, 1994, 000,.(Lent, Brown, & תיאוריה זו מתארת את המכניזם הקוגניטיבי לפיו אנשים מפתחים את הנטיות המקצועיות ואת העניין והמוטיבציה לעסוק בתחומים מסוימים באמצעות אמונות ביכולתם לבצע בהצלחה משימות ספציפיות השייכות לתחום המקצועי המסוים (מסוגלות עצמית), ובאמצעות הציפיות לתוצאות חיוביות מפעילויות אלה. ההנחה היא שהעניין בתחום יוביל להצבת מטרות באותו תחום ולהמשך עשייה. השלב הראשון בו נדרש הפרט לקבל החלטות משמעותיות, מחייבות ובעלות השלכות ארוכות טווח הינו שלב המעבר לתיכון ובחירת מגמת הלימודים. שלב זה, המתרחש בגיל ההתבגרות, הינו שלב קריטי וחיוני להתפתחות הקריירה שכן בו מתבססים המרכיבים הקשורים עם האמונה ביכולת קבלת ההחלטות וכתוצאה, מתפתחות ההעדפות המקצועיות ) Skorikov, Skorikov, 01 ;007). Stringer, Kerpelman, & עם זאת, רוב המחקרים התמקדו בבחירות לימודיות ומקצועיות בשכבות גיל של תלמידי אוניברסיטה או קולג' בארה"ב בלבד ) Liu, Perry, & Pabian, 010; Lent, Paixao, Silva, & Leitao, 010; Rogers, Creed, & Glendon, 008). כמו כן, רוב המחקרים התמקדו בחקר המסוגלות העצמית כמכניזם קוגניטיבי ואילו בשני העשורים האחרונים גוברת ההבנה בפסיכולוגיה התעסוקתית שמודלים רציונאליים של קבלת החלטות מקצועיות לא מסוגלים לתפוס את המורכבות המלאה של תהליך קבלת ההחלטות, וישנה הכרה בחשיבות של שילוב מרכיבים אישיותיים ורגשיים המשפיעים על בחירת תחום הלימודים 008) Brown, 006,.(Hartman & Betz, 007; Lent & לכן, המחקר הנוכחי משלב את תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית ומודל חמש התכונות הגדולות אשר נמצא קשור עם התנהגויות קריירה ועם מסוגלות עצמית בקבלת החלטות מקצועיות ותוצאות מצופות 008) Brown,,(Costa & McCrae, 199; Hartman & Betz, 007; Lent & תוך התמקדות בשלב המעבר לתיכון. התיאוריה החברתית קוגניטיבית מהווה מסגרת מתאימה להבנת תהליכי התפתחות קריירה גם בקרב קבוצות ייחודיות בחברה, אך רוב המחקרים התמקדו באוכלוסיות מוחלשות חברתית, כמו נשים ומיעוטים, ודגש רב ניתן להבדלים סביבתיים כגון תרבות ומיצב כלכלי, ופחות להבדלים אישיים כגון צרכים ייחודיים 006) Scanlan,.(Gushue, Clarcke, Pantzer, & לפיכך, המחקר הנוכחי יתמקד בבחינת שלב חשוב בתהליכי התפתחות קריירה של מתבגרים ישראלים בחירת מגמה בתיכון, בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה, תוך בחינת תרומתם של המרכיבים האישיותיים והרגשיים לתהליך זה. הרחבת הידע בדבר יישומו של המודל התיאורטי בקרב שלבים התפתחותיים צעירים יותר ובאוכלוסיות נבדלות בהיבטים אישיים תאפשר ערוץ נוסף להבנת השונות המסבירה את תהליכי קבלת ההחלטות הלימודיות הייחודיות לשלב בחירת מגמת הלימודים בתיכון, מעבר להיבטים הסביבתיים, תוך בחינת ההיבט ההתפתחותי של תהליכים אלו. כמו כן, התוצאות עשויות להוות בסיס תיאורטי ואמפירי לבנייתן של תוכניות ייעוציות וחינוכיות הרגישות לצורכיהם הייחודיים של קבוצות נבדלות של מתבגרים בישראל. 1

15 סקירת ספרות המעבר לתיכון שלב התפתחותי מכריע במהלך שנות בית הספר התיכון מתחילים תלמידים לחקור מקצועות, לפתח שאיפות וציפיות מקצועיות וזוגיות ולגבש מסוגלות עצמית ותחומי עניין. להחלטות המתקבלות בשלב זה עשויות להיות השפעות ניכרות על סגנון החיים של הפרט ועל האפשרויות הלימודיות והתעסוקתיות בהמשך חייו (005 Vondracek,.(Hartung, Porfeli, & התלמידים נדרשים להחליט על אופיו של מסלול לימודיהם בתיכון: מה יהיו המקצועות שילמדו באופן מוגבר, האם ישאפו לסיים עם תעודת בגרות, ואם כן, האם במסלול מואץ או ככלל התלמידים וכן הלאה (צינמון, 010). מקצועות שילמדו באופן מוגבר יחשפו את המתבגרים לתחומי לימוד ודעת מסוימים ובהכרח יגבירו את הידע ואולי אף את ההעדפה בתחומים אלה לקראת לימודים מתקדמים יותר ובחירה מקצועית ספציפית ) Prideaux, Bandura, 006; Betz, 006; Creed, Blustein, 000 &). Patton, ;005 Flum & במידה ובשלב זה המתבגרים יפתחו דפוסים לא יעילים של קבלת החלטות מקצועיות, התוצאה עלולה להיות חוסר אמון ביכולת לקבל החלטות מקצועיות, בהווה ובשלבי חיים בוגרים יותר ) & Cotter, Albion & Fogarty, 00; Fouad, Savickas, 00.(Kantamneni, ;009 זאת ועוד, יכולתם של מתבגרים להתמודד בהצלחה עם מטלות הקשורות להמשך התפתחותם המקצועית, כמו מסוגלות עצמית בקבלת ההחלטות על המשך לימודים, והכנה חינוכית טובה לקראת מטלות אלה נמצאו כמקדמי חיסון ומקדמי התפתחות תקינה של מתבגרים (ראה Skorikov, Skorikov, 007; Stringer, Kerpelman, & 01). טענות אלו רלוונטיות ביותר עבור המתבגר הישראלי כיוון שלרוב דוחה את ההחלטה על מקצוע הלימוד והעיסוק העתידי לאחר שירותו הצבאי ואף לעיתים קרובות, לאחר תקופה מסוימת של טיולים והתלבטויות אישיות (צינמון, 010). למרות מרכזיותו של שלב התפתחותי זה עבור מתבגרים, ולמרות ההכרה הרחבה בדבר אופיו ההתפתחותי של תהליך קבלת החלטות לימודיות ומקצועיות, הידע המצוי בתחום מבוסס בעיקר על מדגמי תלמידי מכללות ואוניברסיטאות אמריקאים שהינם מבוגרים יותר ועיקרו בחירת תחום לימודים מרכזי בקולג' או מקצוע תעסוקתי (למשל & Cotter, Fouad,.(Kantamneni, 009 קרי, חסרה התייחסות לעובדה שקבלת ההחלטות של מתבגרים בתיכון שונה מזו שבשלבי חיים בוגרים יותר. הראשונה עוסקת בבחירות לימודיות בעיקר ) Fouad, 1995), כאשר בחירות אלו אינן נתפסות בהכרח כמחייבות ביחס לבחירת תחום הלימוד בהשכלה גבוהה או המקצוע העתידי, אלא כשלב ראשוני בתהליכי קבלת החלטות הקריירה שלהם (צינמון,.(010 סוגיה חשובה נוספת הינה העובדה שהידע התיאורטי בדבר תהליכי התפתחות קריירה וקבלת החלטות מקצועיות בשלבי חיים צעירים יותר אינו רב. קיימת הבנה תיאורטית כי משימות התפתחות מקצועיות והשאיפות החינוכיות והמקצועיות משתנות בהתאם לגיל (008 (Salami, וכך גם התוצאות המצופות ביחס לשאיפות אלו (01 Jadidian,.(Duffy, Diemer, & כלומר, קיימת הסכמה כי קבלת החלטות לימודיות ומקצועיות הינה תוצר של תהליכים התפתחותיים שונים המתחילים בגיל צעיר, כגון גיבוש ההעדפות ביחס להחלטות הנדרשות ורצון להתקדם, אך

16 הידע בדבר תהליכים התפתחותיים אלו, ובפרט השפעתם על האמונה ביכולת קבלת החלטות בגיל ההתבגרות חסר. לידע חסר זה ישנה חשיבות רבה בהבנת ההיבט ההתפתחותי של שלב המעבר לתיכון ובחירת מגמת הלימודים הכולל מרכיבים הקשורים עם ומשפיעים על האמונה ביכולת קבלת ההחלטות והתוצאות המצופות מהחלטות אלו, אשר מתבססים במהלכו. לפיכך, המחקר הנוכחי מתמקד בשלב ראשוני וחשוב זה של תהליכי בחירת מגמת לימודים בתיכון ומעלה את השאלות הבאות: באיזו מידה המתבגרים גיבשו החלטתם ביחס לבחירת מגמת הלימודים? מהי מידת החשיבות שלהם להגיע להישגים גבוהים במגמת הלימודים? באיזו מידה המתבגרים גיבשו החלטתם בנוגע לתכניות העתיד שלהם ביחס לבחירת תחום הלימודים לאחר הצבא או השירות הלאומי? האם קיים קשר בין בחירת מגמת הלימודים בתיכון לבין תכניות העתיד שלהם? מהי המסוגלות העצמית שלהם בבחירת מגמת הלימודים וכן התוצאות המצופות מבחירות אלו? האם קיים קשר בין משתנים אלו וכיצד הוא בא לידי ביטוי? סוגיה שלישית קשורה לכך שהידע הקיים אינו רגיש מספיק למאפיינים אישיים ייחודיים וצרכים מיוחדים כגון קשיים ספציפיים לקויות למידה. פואד (1995 (Fouad, מדגישה כי חיזוק האמונה ביכולת קבלת ההחלטות הלימודיות והמקצועיות החל מגיל חטיבת הביניים חשובה במיוחד עבור קבוצות מוחלשות כגון נשים וקבוצות מיעוט שכן פעמים רבות קבוצות אלה חסרות מודלים לחיקוי ביחס לבחירות תעסוקה והשכלה גבוהה ולכך השפעה על החלטותיהם החינוכיות. באופן דומה, מחקרים עדכניים מלמדים כי ישנה שונות ביחס ליכולת הבחירה של אנשים את נתיבי ההתפתחות הלימודיות והמקצועיות שלהם, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות (ראה Cook, 009.(Duffy, Diemer, & Jadidian, 01; Lusk & אחד הגורמים המרכזיים המוזכרים בספרות כמשפיעים באופן שלילי על יכולת הבחירה של האדם תחום לימודים ומקצוע הינו מגבלות כגון לקויות אשר מובילות לגישה פחותה למשאבים, מיעוט מודלים תעסוקתיים לחיקוי והגבלת מרחב האפשרויות הפוטנציאליות ) 01; Jadidian, Duffy, Diemer, & Lind, 01.(Pinkney, Murray, & לאור הגידול הרב באחוז המתבגרים המאובחנים עם לקויות למידה (013 al.,,(al-yagon et סוגיה זו של בחירת תחום לימודים הופכת קריטית עבור אוכלוסייה זו. בהתאם לכך, המחקרים המעטים המתמקדים בהיבטים של התפתחות קריירה בקרב מתבגרים וצעירים עם לקויות למידה מצביעים על כך שתכניות עתיד והמעבר לתיכון, בדומה לשלבי קריירה אחרים, אכן נתפסים באופן שונה על ידי צעירים עם יכולות קוגניטיביות ורגשיות שונות (למשל Shoemaker, Hua, 00; Lusk & Cook, 009; Luzzo, Hitchings, Retish, & 1999). עיסוק והשקעה במסוגלות העצמית במהלך ההתבגרות עשויים לסייע בקבלת ההחלטה ולהגדיל את המוטיבציה לעסוק בשאלות והחלטות עתידיות הקשורות לקריירה, בפרט בקרב אוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים ) Carter, Fouad, 1995; Solberg, Howard, Gresham, &.(01 אם כן, שלב המעבר לתיכון ובחירת מגמת הלימודים, מהווים שלב התפתחותי ראשוני וחיוני המאופיין בגיבוש ההעדפות, רכישת ידע וביסוס הכישורים אשר נחוצים להרחבת והגדלת האמונה ביכולת קבלת ההחלטות הלימודיות והמקצועיות וכן התוצאות המצופות מהחלטות אלו. בהקשר זה, קיימת ציפייה מהמתבגרים שיתחילו לקבל החלטות לימודיות ומקצועיות בעצמם, 3

17 ייקחו עליהן אחריות ויגלו מחויבות למימושן (001 Saka,.(Gati & לפיכך, הבנת המרכיבים המאפיינים שלב זה ותרומתם למסוגלות העצמית והתוצאות המצופות, כמו גם ליחסים ביניהם, הינה חשובה ביותר, כאשר יש להרחיב המחקר הן עבור אוכלוסיות צעירות והן עבור אוכלוסיות הייחודיות ביכולותיהן ומאפייניהן. בתוך כך, הרחבת תוקפו של חוק חינוך חובה עד לכיתה י"ב שהתקבלה בכנסת לפני כשלוש שנים מגבירה את האחריות של מערכת החינוך כלפי שלב המעבר לתיכון ומחזקת את החשיבות בהבנת התהליך בו מתקבלת ההחלטה על המסגרת התיכונית. חשיבות זו מתעצמת לנוכח העובדה שבישראל ישנן ערים בהן התלמידים לומדים בחטיבות ביניים בהן בחירת המגמה נעשית בשלב מוקדם יותר בהשוואה לתיכון (כגון תל אביב מול רמת גן). בנוסף, בחירת המגמה בתיכון בישראל אמנם אינה קשורה בהכרח לבחירת תחום הלימודים בהשכלה הגבוהה, אך היא כן משפיעה על האפשרויות הלימודיות והתעסוקתיות בהמשך ומסייעת בפיתוח כישורי קבלת ההחלטות, כפי שצוין קודם לכן, ויותר מכך, מעודדת את המתבגרים לבצע תכנון והבנייה של תמונת חיים משמעותית ורלוונטית (צינמון, 010). טענות אלו נכונות בפרט עבור מתבגרים עם קשיים ספציפיים, כגון לקויות למידה. זהו למעשה השלב האחרון בו יכולה המערכת לספק לכל התלמידים הלומדים בה, בהתאם לרמת כישוריהם ויכולותיהם, ידע, כלים ותמיכה העשויים להוות נדבך חשוב בהתפתחות הקריירה שלהם ובמוביליות החברתית והתעסוקתית שלהם בעתיד. אמנם עבור צעירים ישראלים קיימת אפשרות תיאורטית להשלים את לימודי התיכון ולשפר את ציוני הבגרות גם לאחר התיכון וגם לעסוק בתחום לימודים שונה מזה של המגמה בתיכון, אך אפשרות זו תלויה במצבו הכלכלי והחברתי של הצעיר ובפרט באמונתו לגבי יכולתו להצליח, כך שהמעבר לתיכון הוא שלב קריטי בפוטנציאל תוכניות התערבות (צינמון, ; Cook,.(Lusk & לפיכך, המחקר הנוכחי יתמקד בקבלת ההחלטה הלימודית של תלמידי כיתה ט-י לקראת המעבר לתיכון (בחירת מגמת הלימודים בה ילמדו בתיכון) ובציפיותיהם לגבי ההשלכות האפשרויות של החלטה זו, היבטים שקיבלו התייחסות מחקרית מעטה. לנוכח העובדה שבשלב זה המתבגרים עסוקים בגיבוש וייצוב זהותם ועולמם, ולנוכח מחקרים המלמדים כי מתבגרים מדווחים על רמות גבוהות של לחץ ומתח וכן על קשיים רגשיים ואישיותיים הקשורים עם תהליכי קבלת ההחלטות שלהם, כישורי קבלת ההחלטות המתבססים בשלב זה הם מרכזיים וחיוניים בהתמודדותם של המתבגרים עם מצבים מגוונים, בהווה ובעתיד ) Saka, Gati & Saka, ;001 Kelly, 008.(Gati, & הבנת המאפיינים של שלב ייחודי וקריטי זה וכן הגורמים המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות הנדרשות במהלכו תאפשר ליועצים לסייע לתלמידים לפתח תהליך נכון ומיטבי של קבלת החלטות, החל משלב ראשוני ובסיסי זה שלב המעבר לתיכון. באופן ספציפי, המחקר הנוכחי יתמקד בבחינת תרומתם של מרכיבים אישיים ורגשיים לאמונה ביכולת קבלת ההחלטה ביחס לבחירת מגמת הלימודים בתיכון ולציפיות לגבי ההשלכות האפשריות של החלטה זו, באמצעות חמישה מרכיבים אישיותיים, תוך התייחסות למקומן של לקויות הלמידה. תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית, בשילוב מודל חמש התכונות הגדולות, משמשים כמסגרת תיאורטית של המחקר. 4

18 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות המושג "מסוגלות עצמית" הוא מבנה רעיוני המבוסס על תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה (1997.(Bandura, האמונה במסוגלות העצמית מבוססת על ציפיותיו של הפרט להתגבר על בעיות ולהתמודד עמן. בנדורה מציין ארבעה מקורות להתפתחותה: ניסיון ושליטה בתחום בעבר, צפייה בדמויות חיקוי, שכנוע חברתי ומצב רגשי ופיזיולוגי. מבין הארבעה, ניסיון ושליטה בתחום בעבר הוא הגורם המשפיע ביותר, והתייחסות מחקרית מועטה ביותר ניתנה להשפעת המצב הרגשי (למשל Lindley, 006.(Lent & Brown, 006, 008; בטץ והקט (006 Hackett,,1981 (Betz & הן הראשונות שיישמו את רעיון המסוגלות העצמית לתחום התפתחות הקריירה. לנט ועמיתיו היו הראשונים לפתח מסגרת עבודה מקיפה לחקר התפתחות קריירה מפרספקטיבה של למידה חברתית, הנקראת התיאוריה החברתית קוגניטיבית לקריירה ) Hackett, SCCT- Social Cognitive Career Theory; Lent, Brown, &,1994)., תיאוריה זו פותחה על מנת להסביר את האופן בו משתנים אישיים (כמו מגדר והישגים) פועלים יחד עם משתנים סביבתיים (כמו תמיכה והיצע של אפשרויות ומסגרות) על מנת לעצב את מהלך התפתחות הקריירה של האדם. התיאוריה מתמקדת במסוגלות עצמית ובציפיות לתוצאות כמשתנים קוגניטיביים אישיים. מסוגלות עצמית בקבלת החלטות מקצועיות היא אמונתו של הפרט ביכולתו לקבל החלטות נבונות הקשורות להתפתחות הקריירה שלו בהצלחה. למשל, האמונה של הפרט ביכולתו להצליח בתחום האומנות. ציפיות לתוצאות מתייחסות לאמונה של הפרט ביחס לסבירות התוצאות הרצויות של פעולה מסוימת. למשל, באיזו מידה הפרט מאמין כי ההצלחה באומנות אכן תסייע לו או תתרום לו. המודל מניח כי המשתנים האישיים והסביבתיים משפיעים על התפתחותה של המסוגלות העצמית ועל התפתחותן של הציפיות לתוצאות, כאשר קיים קשר ביניהן. המסוגלות העצמית והציפיות לתוצאות ביחד מנבאות תחומי עניין; מסוגלות עצמית, ציפיות לתוצאות ותחומי עניין, כולם יחד מובילים לבחירת התנהגות קריירה (1994 al.,.(lent et מחקרים רבים התבססו על תיאוריה זו וסיפקו תימוכין אמפיריים (ראה הרחבה Brown, 008,(Lent & כאשר רובם עסקו במשתנים אישיים קוגניטיביים ובמסוגלות העצמית כמכניזם קוגניטיבי. מסוגלות עצמית וציפיות לתוצאות קשורות בתהליך קבלת החלטות: אנשים מצפים להצליח בפעילויות שהם חושבים כי הם מוכשרים להם ומסוגלים לעשותם היטב, וכן מעורבים בפעילויות שהם מאמינים כי הרווח העתידי של פעילויות אלה ראוי אל מול ההשקעה הנדרשת (006 Guillen,.(Bandura, ;006 Fouad & באופן כללי, מחקרים תומכים בתפקיד של מסוגלות עצמית כמנבאת של תפקוד אקדמי והתמדה בלימודים, וכן כוונות קבלת החלטות מקצועיות והתנהגויות קריירה כגון איסוף מידע רלוונטי, הצבת יעדים והגדרת העדפות. באופן ספציפי, יישומים של תיאוריית מסוגלות עצמית לכישורי קבלת החלטות קריירה מציעים את התועלת שלה כמנבא מרכזי של חוסר החלטיות בקבלת החלטות בתחום המקצועי ) & Betz.(Voyten, 1997; Saka, Gati, & Kelly, 008 5

19 קבלת החלטות בתיכון רוב המחקר העוסק בתהליכי קבלת החלטות מקצועיות נעשה בארה"ב והתמקד בתלמידי קולג' ואוניברסיטאות ) 010; Leitao, Perry, Liu, & Pabian, 010; Lent, Paixao, Silva, & Glendon, 008 (Rogers, Creed, & וההבנה התיאורטית של תהליך קבלת החלטות לימודיות בשלבי חיים צעירים יותר, כגון המעבר לתיכון, מועטה ביותר ) & Messersmith, Staff,.(Schulenberg, 009 יחד עם זאת, יש לציין כי ההחלטה על בחירת המקצוע אינה פתאומית וחד-פעמית, אלא קודמים לבחירה זו תהליכים שונים שחלקם פנימיים וקשורים למבנה כשריו, אישיותו, צרכיו ונטיותיו של הפרט וחלקם חיצוניים וקשורים באפשרויות שהסביבה, ובייחוד המשפחה ומערכת החינוך, מאפשרים לו. הטענה היא כי כל החלטה מבטאת פשרה בין הצרכים והרצונות של היחיד לבין תנאי הסביבה וכן כי כל החלטה נובעת מן ההחלטות הקודמות לה ברצף. קרי, למרות שבחירת מקצוע והתחלת עבודה אינם שייכים בדרך כלל לתפקידים של גיל ההתבגרות בחברות מפותחות, תהליך בחירת המקצוע הינו תהליך התפתחותי בעל שורשים בתקופת הילדות וההתבגרות וישנה הבנה כי מדובר בתהליך דינמי המשלב משתנים של מוכנות ותוצאות (צינמון, ;010 Schulenberg, Albion & Fogarty, 00; Staff, Messersmith, &.(009 גיל ההתבגרות מהווה תקופה מרכזית לחקירה והתפתחות במגוון תחומים. במהלך תקופה זו, המתרחשת בעיקר במהלך הלימודים בתיכון, המתבגרים מתחילים להיות מודעים ליכולות שלהם, לתחומי החוזק והחולשה שלהם ומפתחים תחומי עניין במגוון תחומים לימודיים ומקצועיים. הם עסוקים רבות בחקירה, גיבוש ומיקוד ההעדפות הלימודיות והמקצועיות שלהם, מתחילים להתנסות בכל מיני עבודות והתחייבויות ראשוניות בתחום הלימוד והעיסוק הנבחרים ובהתאם לכך, כאמור, מפתחים גם שאיפות וציפיות לימודיות ומקצועיות עתידיות ) Gushue, Scanlan, Pantzer, & Clarke, 006; Keller & Whiston, 008; Lent, Brown, Brenner, Chopra, Davis, Talleyrand, & Suthakaran, 001; Lent, Sheu, Singley, Schmidt,.(Schmidt, & Gloster, 008; Lusk & Cook, 009 מחקרים בארץ ובעולם מעידים כי תהליך קבלת ההחלטות מעסיק רבות את המתבגרים. ההחלטות הראשוניות אותן הם נדרשים לבצע הן החלטות לימודיות אשר מתרחשות כבר במהלך התיכון (009 Kantamneni,.(Fouad, Cotter, & למעשה, ההחלטות הנובעות מהמעברים במהלך הלימודים בתיכון הן מן ההחלטות החשובות העומדות בפני בני נוער מתבגרים ומתבגרים ישראלים בפרט. החל מתחילתה של תקופה זו, הם נדרשים לבחור אלטרנטיבות: בחירת התיכון בו ילמדו, בחירת מגמת הלימודים המרכזית ובחירת ההעדפה לשירות הצבאי ) Saka, Gati &.(001 במקביל לצורך לקבל החלטות משמעותיות בגיל ההתבגרות, מתפתחת גם היכולת של המתבגרים לעשות כן: הם מפתחים את היכולת לחשוב על מרחב האפשרויות, להמשיג חלופות ולחשוב במושגים מופשטים וכתוצאה, הם מפתחים את אמונתם ביחס ליכולתם לקבל החלטות כאשר בפועל, הבחירות הלימודיות הן הבחירות הראשונות בהן הם מתנסים ) Saka, Gati &.(001; Tang, Pan, & Newmeyer, 008 6

20 במהלך התיכון, מתבגרים רבים מעידים כי הם משנים את בחירותיהם הלימודיות והמקצועיות עד אשר מסתמנת התגבשות גוברת של נטיות לתחום או לסביבה לימודית ומקצועית ממוקדות. המתבגרים מייחסים חשיבות רבה להחלטות בנושאי לימודים ומקצוע וכן מצביעים על הקשר בין תחומי העניין שהם מפתחים ובחירת התיכון ומגמת הלימודים לבין בחירת תחום הלימודים המרכזי בהשכלה הגבוהה ועתידם המקצועי ) Gushue, Gati & Saka, ;001 Newmeyer, 008.(Scanlan, Pantzer, & Clarke, 006; Salami, 008; Tang, Pan, & ניתן לומר כי תהליך החקירה, ההתלבטות וגיבוש תחומי העניין והנטיות הלימודיות ראשית כל ולאחר מכן המקצועיות, המאפיין את גיל ההתבגרות, ואת שלב המעבר לתיכון בפרט, מהווה תנאי ראשוני והכרחי לשלב הבא של בחירת מקצוע הולם ) & Pan, Gati & Saka, ;001 Tang,.(Newmeyer, 008 מסוגלות עצמית בבחירת מגמת לימודים בתיכון התמקדות בקבלת החלטות לימודיות בשלב המעבר לתיכון דורשת התאמה או דיוק מושגי וכן התאמה אופרציונלית של המושג מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לימודיות. מדידת מסוגלות עצמית בקבלת החלטות מקצועיות בקרב מבוגרים צעירים הלומדים באוניברסיטאות כוללת שימוש בהיגדים העוסקים בקבלת החלטות הקשורות לבחירת מקצוע והתפתחות מקצועית רלוונטית. היגדים אלה פחות רלוונטיים למתבגרים, ולמתבגרים ישראלים בפרט, אשר, כאמור, פעמים רבות דוחים את ההחלטה על מקצוע הלימוד בהשכלה הגבוהה לאחר שירותם הצבאי ואף לאחר תקופה נוספת של טיולים והתלבטויות אישיות (צינמון, 010). בשלב הראשוני של המעבר לתיכון, המאופיין בהיבטים כגון: התפתחות הנטיות הלימודיות הראשוניות, גיבוש ההעדפות בנוגע לבחירת מגמת הלימודים ורצון להצליח במגמה הנבחרת, יש לבחון את אמונתם של המתבגרים בדבר יכולתם לקבל בהצלחה החלטה הקשורה למעבר לתיכון ובחירת מגמת לימודים באופן ספציפי (צינמון, 010). תהליך זה עומד בהלימה עם המלצתו של בנדורה (1995 (Bandura, לבדיקה ממוקדת של תחושת המסוגלות העצמית הקשורה בהתנהגות ספציפית על פני מדידה של מסוגלות גלובלית. המחקר הנוכחי מתמקד במסוגלות עצמית בקבלת החלטות ביחס לבחירת מגמת לימודים בתיכון אשר מוגדרת כאמונתו של המתבגר ביכולתו לבחור במגמת לימודים מסוימת ולהצליח בלימודי מגמה זו. למשל, האמונה של המתבגר ביכולתו להצליח בלימודי הביולוגיה כמגמה ראשית. בהתאם לתיאוריה החברתית קוגניטיבית לקריירה ),1994 Hackett, Lent, Brown, &,000) 00 התוצאות המצופות מבחירת המגמה מתייחסות לאמונה של המתבגר ביחס לסבירות התוצאות הרצויות של בחירת מגמת הלימודים המסוימת. למשל, באיזו מידה המתבגר מאמין כי ההצלחה במגמת הביולוגיה אכן תסייע לו בלימודיו ובתחום עיסוקו העתידיים. לנוכח המחקרים המעידים על תרומתה של המסוגלות העצמית להגדרת וגיבוש ההעדפות הלימודיות והמקצועיות, ולנוכח העובדה שהמתבגרים עסוקים רבות במשימה זו במהלך התיכון ומבינים את חשיבותה גם עבור עתידם הלימודי והמקצועי ) Tang, Saka, Gati, & Kelly, ;008 Newmeyer, 008,(Pan, & מעניין לבחון האם יימצאו הבדלים במידת הגיבוש של ההחלטות הלימודיות, בהווה ובעתיד, בקרב מתבגרים בעלי עוצמות שונות של מסוגלות עצמית ספציפית זו העוסקת בבחירת מגמת הלימודים בתיכון. 7

21 הבנה מעמיקה של שלב בחירת המגמה בתיכון מחייבת התייחסות לכלל המרכיבים הקשורים בתהליכי קבלת ההחלטות של המתבגרים ואשר מסייעים להם בפיתוח והבניית תמונת העתיד שלהם. מחקרים עדכניים מציעים כי בנוסף למערכות הקוגניטיביות המעורבות בקבלת החלטות, ישנם גם מרכיבים אישיים נוספים, מרכיבים אישיותיים ורגשיים, הקשורים בתהליך קבלת ההחלטות 008) Brown, 006,.(Emmerling & Cherniss, 003; Lent & כך למשל, נמצא כי נטיות אישיות חיוביות, כגון יציבות רגשית, עשויות להשפיע על תפיסות חיוביות יותר של אמונות המסוגלות העצמית והתוצאות המצופות (למשל Lent, 009.(Sheu & אחת הסיבות לכך היא כי נטיות האישיות משפיעות על בחירת התנסויות הלמידה ומתעצבות במהלך התנסויות אלו, אשר בתמורה קשורות עם אמונות המסוגלות העצמית והתוצאות המצופות המתפתחות Larson, Wei, Wu, Borgen, & Bailey, 007; Ojeda, Piña-Watson, Castillo, Castillo, ) Brown, Lent, Telander, & Tramayne, ) באופן דומה, בראון ועמיתיו.(Khan, & Leigh, ) מצאו כי אנשים בעלי מוכוונות גבוהה נוטים לחוות התנסויות למידה וחקירה רבות יותר אשר מאפשרות פיתוח אמונות מסוגלות עצמית חזקות יותר. קבלת החלטה לימודית ומקצועית היא משימה מורכבת. בעוד שאנשים מסוימים מקבלים החלטות בקלות יחסית, או ללא קושי נראה, ישנם רבים אחרים שנתקלים בקשיים לפני או במהלך תהליך קבלת ההחלטה (006 Gati, (Amir & וכאמור, מתבגרים רבים מדווחים על שינוי בחירותיהם הלימודיות יותר מפעם אחת במהלך התיכון (001 Saka,.(Gati & חוסר התמודדות עם הקשיים עשוי למנוע מהפרט מלקבל את ההחלטה או להוביל לבחירה לא אופטימאלית.(Ojeda, Piña-Watson, Castillo, Castillo, Khan, & Leigh, 01) מחקרים עדכניים מלמדים כי מרכיבים אישיותיים ורגשיים עשויים להוות מקור נוסף לקשיים בקבלת החלטות (למשל Kelly, 008 (Hirschi & Herrmann, 013; Saka, Gati, & וכי ליכולת הוויסות הרגשי יש השפעה על האמונה ביכולת קבלת ההחלטות ולפיכך על קבלת או אי קבלת ההחלטה (003 Smith,.(Brown, George-Curran, & באופן כללי, נמצא כי מאפיינים אישיותיים מסוימים קשורים עם תגובות רגשיות שונות, החל מהתרגשות ואתגר עבור אדם אחד ועד לחשש ועצבנות עבור אדם אחר בעת קבלת החלטות (007 Betz,.(Hartman & לפיכך, ניתן לצפות לקשיים רבים יותר בקבלת החלטות ואף הימנעות מהתמודדות בקרב אנשים בעלי מאפיינים אישיותיים שליליים, כגון עצבנות, חרדה והססנות רבה, בשל הקשר של אלו למסוגלות עצמית נמוכה יותר בקבלת החלטות (007 Betz,.(Hartman & ההשלכות השליליות עשויות להשפיע במיוחד על אנשים בעלי ניסיון קודם מועט בקבלת החלטות (006 Gati,,(Amir & כגון מתבגרים הנמצאים בשלב החקירה העצמית בו הם אינם מוכנים להתחייב לגמרי לבחירת תחום לימודים או מקצוע ורק מתחילים לבסס את כישורי קבלת ההחלטות שלהם ) & Albion.(Fogarty, 00; Hirschi & Herrmann, 013 מחקרים ראשוניים אלו מצביעים על הפוטנציאל של נטיות אישיות להשפעה נוספת ונפרדת מזו של משתנים סביבתיים וקוגניטיביים על בחירת תחום הלימודים והעיסוק (ראה Bullock- Brown, 006, 008,(Yowell, Andrews, & Buzzetta, 011; Lent & ובכך מצביעים על 8

22 החשיבות הרבה בהבנת כלל הגורמים הקשורים עם מסוגלות עצמית גבוהה ותוצאות מצופות גבוהות בצמתים החשובים של קבלת החלטות לימודיות ומקצועיות, בפרט בשלב המעבר לתיכון. חשיבות זו גוברת עבור המתבגרים הישראלים שכן לנוכח המציאות הישראלית, המתבגרים אינם מחויבים לבחור בתחום לימודים ובעיסוק העתידי בהתאם לבחירות שביצעו בתיכון (צינמון, 010). לכן, ייתכן והם יציגו תפיסה שונה ביחס למאפיינים הקשורים עם גיבוש אמונות המסוגלות העצמית בבחירת מגמת לימודים בתיכון לעומת המאפיינים הקשורים עם גיבוש אמונות סבירות השגת התוצאות העתידיות הרצויות מבחירה זו. כלומר, לנוכח מאפייני שלב התיכון בישראל, ייתכן ובתפיסותיהם של מתבגרים אלו ישנה הבחנה משמעותית יותר בין הגורמים הקשורים עם יכולתם לבחור מגמה לבין הגורמים הקשורים עם יכולתם להשיג את הרווחים העתידיים מהבחירה. לאור העובדה שמידת ההשפעה של המרכיבים האישיותיים והרגשיים עדיין אינה נהירה וכי מחקרים עדכניים מדגישים את החשיבות בפיתוח מודלים משלבים להבנת האופן בו אנשים מסתגלים לסביבות שלהם ומקבלים החלטות חינוכיות ומקצועיות (ראה Beier, Ackerman & Feldt, 01,(003; Armstrong & Anthoney, 009; נדרש מחקר נוסף אשר מרחיב את תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית וכולל תרומתם של מרכיבים אישיים אישיותיים ורגשיים, אשר אינם נכללים בתיאוריה זו, לתהליכי התפתחות קריירה וקבלת החלטות. ההנחה היא כי בחינת השפעת המרכיבים האישיותיים והרגשיים על התפתחות אמונות המסוגלות העצמית והתוצאות המצופות, תרחיב את ההבנה בדבר שלב קבלת ההחלטות הראשוני והחיוני בהתפתחות הקריירה של מתבגרים שלב המעבר לתיכון, במהלכו מתבססים התהליכים ההתפתחותיים הנחוצים לקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות עתידיות. מרכיבים אישיותיים ורגשיים בקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות הרטונג (010 (Hartung, טוען כי רגשות הם מרכזיים להתפתחות ולהחלטיות קריירה בכך שהם מסייעים לאנשים לתכנן, להחליט, להיכנס ולהסתגל לתהליך התפתחות הקריירה. טענה זו מבססת את ההשפעה הקבועה ולעיתים הלא מודעת של רגשות ונטיות אישיות על תהליך קבלת החלטות מקצועיות ועל המסוגלות העצמית בקבלת החלטות מקצועיות והתוצאות המצופות. לפיכך, העניין במרכיבים האישיותיים והרגשיים התורמים להתפתחות קריירה והחשיבות של הערכת תהליכים אלו במחקר ובפרקטיקה של ייעוץ לקריירה גוברים. בהתאם לכך, בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה בחשיבות הניתנת לרגשות ולנטיות אישיות במחקרים אודות התפתחות קריירה (ראה Haase, 008,(Hirschi & Herrmann, 013; Page, Bruch, & אך נדרשות העמקה והרחבה נוספות על מנת להבין את תפקידם במלואו. הפסיכולוגים קוסטה ומקרי (199 McCrae, (Costa & פיתחו את מודל חמש התכונות הגדולות לפיו ניתן לייחס שלל התנהגויות, רגשות ומאפייני אישיות לחמש תכונות מרכזיות: מוחצנות, נועם הליכות, מוכוונות, יציבות רגשית ופתיחות מחשבתית. פסיכולוגים אישיותיים מצאו קשרים אמפיריים בין חמש התכונות לבין היבטים רבים ומגוונים של התנהגות האדם (ראה Betz, 007.(Hartman & פסיכולוגים תעסוקתיים עוסקים ביכולות של התכונות לנבא תחומי עניין בתעסוקה, ביצוע לימודי ותעסוקתי ושביעות רצון מהעבודה, כאשר המחקר בתחום זה 9

23 מתפתח בעיקר בשנים האחרונות (ראה ;011 Buzzetta, Bullock-Yowell, Andrews, & Hartman & Betz, 007; Hartung, 010; Hirschi & Herrmann, 013; Judge & Ilies,.(00 האדם המוחצן הוא אדם מעורה בחברה, חברותי, פעלתן, אסרטיבי, דומיננטי והרפתקני. אדם זה לרוב בעל ביטחון גדול ביכולות שלו לתפקד, החלטי ומבטא את הרעיונות והרגשות שלו יותר בפתיחות. לעומתו, האדם המופנם הוא ביישן, שקט וזהיר; אדם בעל נועם הליכות מאופיין בטוב לב, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות, נתפס כאדם אמין. לעומתו, אדם חסר נועם הליכות הוא אדם ציני, קשה, גס ואנוכי; אדם בעל מוכוונות הוא אדם בעל נכונות לעבודה קשה, אחריות, מעשיות, צורך בהישגים ויכולת להתמקד במטרה. נתפס כאדם מסודר, מתוכנן, עקבי ומחושב. אדם ללא מוכוונות או מוכוונות נמוכה הוא לרוב עצלן, חסר אחריות ונהנה מההווה; אדם בעל יציבות רגשית הוא רגוע, בעל ביטחון עצמי וקור רוח. לעומת זאת, האדם הנוירוטי נוטה לרגשי נחיתות, לחץ, כעס, עצב ואף דיכאון וחרדה; אדם בעל פתיחות מחשבתית הוא בעל יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים חדשים, גמיש, סקרן ולא קונבנציונלי. יש לציין כי לא קיימת זהות בין הפתיחות המחשבתית לבין אינטליגנציה (ראה ;199 McCare, Costa &.(Nauta, 004 מחקרי אורך מלמדים כי חמש התכונות הגדולות יציבות במידה רבה במהלך החיים, כאשר הן מתייצבות במהלך ההתבגרות והבגרות הצעירה (ראה & Judge Hartman & Betz, ;007 Ilies, 00; Tabak, Nguyen, Basuray, & Darrow, 009; Wille, Beyers, & De Fruyt, 01). מחקרים אלו מחזקים את חשיבות בחינת השפעת נטיות האישיות על התפתחות הקריירה וקבלת ההחלטות החל מגיל ההתבגרות. באופן כללי, מחקרים רבים מלמדים כי חמש תכונות האישיות הגדולות, ובפרט מוכוונות, מוחצנות ויציבות רגשית, הן בעלות תרומה חשובה לתהליכי התפתחות קריירה, פיתוח תחומי עניין וקבלת החלטות בקריירה וכן מסייעות להסתגלות במעברים ) Andrews, Bullock-Yowell, & Buzzetta, 011; Feldt et al., 011; Ojeda, Piña-Watson, Castillo, Castillo, Khan, & Shafer, 000.(Leigh, ;01 הסבר אפשרי לכך הינו שתכונות האישיות מייצגות נטיות כלליות של חשיבה, רגש ופעולה, אשר בתהליך דינמי של בחירה ותגובה להשפעות חיצוניות מובילות להתפתחות של מאפיינים הכוללים תפיסות עצמיות וגישות כלפי קריירה. כך למשל, נמצא כי קיימים קשרי גומלין בין מאפיינים אישיותיים, חמש התכונות הגדולות, לבין התנסויות לימודיות ומקצועיות שונות, החל מגיל ההתבגרות הצעירה ) & Beyers, Wille, Fruyt, 01.(De בנוסף, מחקרים עדכניים מלמדים כי הבדלים בנטיות האישיות קשורים עם הבדלים בקשיים בקבלת החלטות קריירה (013 Herrmann,.(Hirschi & באופן ספציפי, המחקרים העוסקים בקשר בין מודל חמש התכונות הגדולות לבין התפתחות קריירה מדגישים את מוכוונות, מוחצנות, פתיחות מחשבתית ויציבות רגשית כמרכיבים האישיותיים שקשורים באופן העקבי ביותר להתנהגות קריירה מסתגלת ובעלת ביטחון; נמצא כי אנשים מוכוונים הם בעלי מסוגלות עצמית גבוהה יותר לחיפוש עבודה ולחקירה עצמית, הם בעלי יעדים ברורים, מאמינים ביכולות שלהם להשלים משימה ולכן יותר מעורבים ביוזמה וביישום 10

24 ובעלי שאיפות גבוהות יותר. באופן דומה, אנשים מחצינים מדגימים מוטיבציה והישגים גבוהים יותר במגוון היבטים של התנהגות קריירה, כולל שכיחות ואיכות גבוהה יותר של התנהגות חיפוש עבודה, מסוגלות עצמית גבוהה יותר בהקשר לפעילויות תעסוקתיות ובעלי החלטיות גבוהה יותר בנוגע לקריירה ולהצבת יעדים. כמו כן, אנשים בעלי פתיחות מחשבתית מדגימים פתיחות רבה יותר ללמידה חדשה ולהתנסויות ובעלי החלטיות גבוהה יותר ביחס לבחירות לימודיות ומקצועיות. מנגד, אנשים בעלי יציבות רגשית נמוכה נמצאו כסבירים יותר לחוות היסוס בתהליכי קבלת החלטות מקצועיות, גיבוש זהות מקצועית מוחלשת יותר, קשיים בפתרון בעיות ובקבלת החלטות ובעלי מסוגלות עצמית נמוכה יותר בקבלת החלטות מקצועיות (ראה Bullock-Yowell, Andrews, & Buzzetta, 011; Hartman & Betz, 007; Hirschi & Herrmann, 013; Lounsbury, Hutchens, & Loveland, 005; Page, Bruch, & Haase, 008; Rottinghaus, al., 009.(Lindley, Green, & Borgen, 00; Tabak et מחקרים נוספים הדגימו קשרים חזקים בין חמש התכונות הגדולות לבין תוצאות מצופות גם כן, ביחס לתכנון והתפתחות קריירה Larson et al., וקשר בין נטיות אישיות לבין תוצאות מצופות (למשל,(Feldt & Woelfel, (009.(007 אם כן, המחקרים שצוינו לעיל מצביעים על פוטנציאל ההשפעה של המרכיבים האישיותיים על האמונה ביכולת קבלת החלטות לימודיות ומקצועיות ועל התוצאות המצופות מקבלת החלטות אלו. עם זאת, רוב המחקרים התמקדו בקשרים בין משתנים אלו בקרב סטודנטים בקולג' ובאוניברסיטאות (למשל 007; Betz, Brown, George-Curran, & Smith, 003; Hartman & Jantzer, 009.(Nauta, 004; Rottinghaus, Jenkins, & המחקרים המעטים אשר כן בחנו קשרים אלו בקרב תלמידי תיכון מדגישים את קיומו של פוטנציאל ההשפעה החל מגיל צעיר (למשל al., 005 (Albion & Fogarty, 00; Lounsbury et ולכן, קיים צורך בהרחבת המחקרים המתמקדים בתלמידי תיכון לשם הבנה מעמיקה ומקיפה יותר ביחס לשאלת התייצבות המרכיבים האישיותיים בתקופה זו ובפרט ביחס לשאלת השלכותיהם על תהליכי התפתחות קריירה מוקדמים. הרחבה זו בקרב מתבגרים ישראלים מעניינת במיוחד שכן, כאמור, ייתכן ופוטנציאל ההשפעה של המרכיבים האישיותיים ייתפס על ידם באופן שונה ביחס ליכולתם לבחור מגמה ולהצליח בה וביחס ליכולתם להשיג את הרווחים העתידיים מהבחירה. המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעותיהם של המרכיבים האישיותיים על תהליכי קבלת ההחלטות הלימודיות של מתבגרים בתיכון, כאשר ההנחה היא כי יש קשר בין מרכיבי היציבות הרגשית, המוכוונות, המוחצנות והפתיחות המחשבתית של מודל חמש התכונות הגדולות לבין המסוגלות העצמית בקבלת החלטות ביחס לבחירת מגמת התיכון ולתוצאות המצופות מהחלטות אלו. לסיכום, שלב המעבר לתיכון ובחירת מגמת הלימודים המתרחש בגיל ההתבגרות הינו שלב קריטי שכן זהו השלב בו מתבססים דפוסי קבלת ההחלטות והאמונה ביכולת קבלת ההחלטות וכתוצאה, מתפתחות ההעדפות המקצועיות ומתקבלות החלטות לימודיות אשר תשפענה על המשך ההתפתחות ) & Flum Akos, Konold, & Niles, 004; Bandura, 006; Betz, 006; Skorikov, 007.(Blustein, ;000 תקופה זו מאופיינת בשינויי והתפתחות אישיות בולטים וזהו השלב בו מאפייני אישיות יחסית יציבים עולים, כאשר כלי המדידה של חמש התכונות 11

25 הגדולות נמצא יציב גם בקרב מתבגרים (ראה Costa, Lounsbury et al., ;005 McCrae, Mervielde, 00.(Terracciano, Parker, Mills, De Fruyt, & עם זאת, מחקרים מעטים עסקו בבחינת תהליך קבלת ההחלטות הלימודיות והקשרים בין תכונות האישיות לבין האמונה ביכולת קבלת ההחלטות בשלבי חיים צעירים יותר, כמו בקרב תלמידי חטיבה לקראת המעבר לתיכון 01) Leigh,.(Ojeda, Piña-Watson, Castillo, Castillo, Khan, & כמו כן, ההבנה אודות ההשפעה של המרכיבים האישיותיים וכל שכן הרגשיים בתהליך זה, בפרט בקרב תלמידים עם מאפיינים ייחודיים כגון קשיים ספציפיים (לקויות למידה), מועטה ביותר (ראה למשל, Staff, Schulenberg, 009.(Messersmith, & לפיכך, המחקר הנוכחי מתמקד בתרומה של חמש תכונות האישיות הגדולות לתהליכי קבלת ההחלטות של מתבגרים עם לקויות למידה בהשוואה לכלל האוכלוסייה ביחס לבחירת מגמת לימודיהם בתיכון, כפי שיפורט להלן. לקות למידה שתי גישות עיקריות קיימות ביחס להגדרות השונות של לקות למידה. הראשונה היא הגישה המסורתית יותר המגדירה אדם עם לקות למידה כאשר: "הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, חשבון או הבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיווידואלי, נמוכים באופן משמעותי מהמצופה בהתאם לגילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעולות יומיומיות אחרות שבהן נדרשת קריאה, כתיבה או חשבון" (000.(DSM-iv-TR, זו ההגדרה בה משתמש משרד החינוך בישראל (חוזר מנכ"ל תשס"ד/ 4 (ב)). ההגדרה השנייה נשענת על גישת ה- RTI,(response to intervention) המשמשת כבסיס לאיתור ואבחון לקויות למידה. גישה זו בוחנת את עמידותם של תלמידים בפני התערבויות, כאשר תלמידים שאינם מגיבים לתכניות השונות אלו תלמידים שככל הנראה יוגדרו עם לקויות למידה. בשנים האחרונות גוברת התמיכה במודל זה והשאיפה היא שזה יהיה המודל השלט ) Smith,.(007 באופן כללי, התלמידים עם לקויות הלמידה מהווים כ- 15% מהאוכלוסייה, בדרגות חומרה שונות ואפיונים שונים, כאשר יש הטוענים שבפועל השכיחות גבוהה יותר (מרגלית, 000; Al-.(Yagon et al., 013; DSM-iv-TR, 000 ישנה הסכמה כללית על קיומו של בסיס-נוירולוגי פנימי לליקויים, הפוגע בסיכויי התלמידים ללמוד כחבריהם, ועל היותה של לקות הלמידה לקות שלא ניתן לרפאה והמלווה את האדם במשך כל חייו (007.(Smith, למרות שההתנסויות הלימודיות של תלמידים עם לקויות השתפרו משמעותית במהלך עשרים השנים האחרונות ועל אף מספר תכניות התערבות יעילות בתחום, מתבגרים ובוגרים צעירים רבים עם לקויות ממשיכים לחוות ולהתמודד עם אתגרים במהלך ולאחר התיכון ולחוות שיעורי הצלחה נמוכים בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה לאחר התיכון 01) Lind,.(Lusk & Cook, 009; Ochs & Roessler, 004; Pinkney, Murray, & לקויות הלמידה משפיעות משמעותית על ההתפתחות במגוון היבטים ומחקרים אחדים אף מראים שהשפעותיהן על המצב האקדמי, המקצועי והרגשי לא רק נמשכות, אלא לעיתים קרובות אף מחמירות עם הזמן (ראה רואר-סטריאר, ;003 Carter, Solberg, Howard, Gresham, & 1

26 01). מתבגרים וצעירים עם לקויות הם בעלי כישורי קבלת החלטות נמוכים יותר, תוצאות מצופות בקריירה נמוכות יותר וזהויות מקצועיות דלות יותר בהשוואה לעמיתיהם ללא לקויות (01 Lind,.(Pinkney, Murray, & לפיכך, חשוב לזהות כישורים ותהליכים שעשויים לקדם התפתחות קריירה חיובית ומוצלחת יותר עבור אוכלוסייה זו, החל מההתבגרות הצעירה. מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לימודיות ומקצועיות בקרב מתבגרים עם לקויות למידה בהתאם להגדרות לקות הלמידה וממצאי המחקרים שצוינו לעיל, ניתן לומר כי אנשים עם לקויות למידה שונים מכלל האוכלוסייה בהתנסויותיהם וביכולותיהם הקוגניטיביות והרגשיות. המשמעות של ממצאים אלו הינה שמתבגרים עם לקויות למידה עשויים להזדקק לתיווך והכוונה רבים יותר בהשוואה לעמיתיהם ללא לקויות למידה על מנת לרכוש את התכנים והמיומנויות הנלמדים על ידי בני גילם, ליהנות משוויון הזדמנויות בהתפתחותם הלימודית והמקצועית ולזהות את נקודות החוזק שלהם (009 Cook,.(Lusk & יותר מכך, בהתייחס למודל התיאוריה החברתית קוגניטיבית לקריירה ) & Brown, Lent,,(Hackett,,1994, ייתכן והקשר הקיים בין האמונה של המתבגרים עם לקות הלמידה ביכולתם להצליח במגמה מסוימת (מסוגלות עצמית) לבין יכולתם להניב את התוצאות הרצויות מבחינתם מבחירה זו מושפע מגורמים שונים מאלה המשפיעים על מתבגרים ללא הלקות, בשל הלקות ובשל ניסיון החיים השונה הנגזר ממנה. כלומר, ישנו צורך בהבנה מעמיקה יותר של יישומו של המודל התיאורטי גם בקרב אוכלוסייה ייחודית זו של מתבגרים עם לקות למידה. הבנה זו תאפשר ליועצים לסייע במידה רבה יותר למתבגרים עם לקויות למידה בבחירותיהם הלימודיות והמקצועיות, בהווה ובעתיד, ותוביל לתהליך יעיל ומיטבי יותר של התפתחות קריירה עבורם. לפי המודל של תיאוריית הקריירה החברתית קוגניטיבית, האופן בו הפרט תופס את מאפייניו האישיים והסביבתיים כמחסומים או כמשאבים משפיע על התנסויותיו הלימודיות, ומשמש כגורם מעכב או מסייע, בהתאמה, לתרגום תחומי העניין שלו לתוך יעדים ואת היעדים לפעולות. תהליך זה מתווך באמצעות אמונות המסוגלות העצמית והתוצאות המצופות אותן הפרט מפתח (ראה al., 001.(Lent et מאחר וחוויות החיים והלמידה של מתבגרים עם לקויות למידה שונות מאלו של מתבגרים ללא לקויות ולרוב רצופות קשיים וכישלונות (למשל Lackaye Margalit, 006 &), הרי שיש לבחון את האופן בו חוויות אלה מעצבות את התפתחותן של אמונות המסוגלות העצמית בקבלת החלטות והתוצאות המצופות מהחלטות אלו בקרב מתבגרים עם לקויות למידה בהשוואה לעמיתיהם ללא לקויות. לפיכך, עולות מספר שאלות בדבר יישומו של המודל התיאורטי בקרב אוכלוסייה ייחודית זו של מתבגרים עם לקויות למידה, החל משלב התיכון: האם לקות הלמידה מהווה מרכיב נוסף להסבר תהליך קבלת ההחלטות של מתבגרים עם לקויות למידה מעבר למרכיבים האישיים הקוגניטיביים בהם מתמקדת התיאוריה החברתית קוגניטיבית? האם ההתלבטויות וגיבוש ההעדפות המאפיינים את שלב בחירת מגמת הלימודים בתיכון באים לידי ביטוי באופן שונה בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה? האם לקות הלמידה משפיעה על הקשר בין המסוגלות העצמית לבין התוצאות המצופות המתפתחות? 13

27 בנוסף, ההתמקדות בתהליכי קבלת ההחלטות בבחירת מגמת הלימודים בתיכון בקרב תלמידים עם לקויות למידה מעלה גם את שאלת חמש תכונות האישיות אשר נידונה קודם לכן: האם השפעת המרכיבים האישיותיים על התנסויות החקירה בהן משתתפים שונה בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה? האם בקרב אוכלוסייה זו תרומת המאפיינים הרגשיים פחותה או גבוהה יותר בעת תהליך קבלת ההחלטות? האם היחסים בין המסוגלות העצמית והתוצאות המצופות המתפתחות בהתאם למרכיבים אלו שונים בקרב מתבגרים עם וללא לקויות למידה? תהליך קבלת החלטות קריירה בקרב מתבגרים עם לקויות למידה הספרות העוסקת בתהליך קבלת החלטות הקריירה עבור מתבגרים עם לקויות למידה מצומצמת ונותנת דגש רב להתנסויות ולקשר הישיר והעקיף שלהן ללקויות. המחקרים הקיימים מלמדים כי תהליך קבלת ההחלטות הלימודיות והמקצועיות הוא תהליך קשה ובעייתי עבור אנשים עם לקויות למידה. הם בעלי רמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית בקבלת החלטות מקצועיות ובמגוון תחומים של תפקוד, הן אקדמיים והן חברתיים, במידה משמעותית בהשוואה לעמיתיהם ללא לקויות (ראה Cook, Lackaye, Margalit, Ziv, & Ziman, 006; Lusk & 009; Luzzo, Hitchings, Retish, & Shoemaker, 1999; Panagos & DuBois, 1999;.(Solberg, Howard, Gresham, & Carter, 01 קיימים מספר הסברים להבדלים אלו: ראשית, הגדרות לקות הלמידה כפי שצוינו קודם לכן מניחות כי התנסויותיהם של מתבגרים עם לקויות למידה הן לרוב שליליות ומלוות בכישלונות רבים 006) Lindley,.(Lent, Brown, & Hackett, 1994; בנוסף, פנגוס ודה-בויס ) & Panagos (DuBois, 1999 מצאו שמתוך מגוון ההתנסויות, מתבגרים עם לקויות למידה נטו יותר להפנים חוויות כישלון שחוו ולכן תפסו עצמם כבעלי יכולת נמוכה יותר מעמיתיהם ללא לקויות להצליח בכל מטלה שהיא. מחקרים דומים מצאו כי כישורי חקירה וקבלת החלטות גבוהים נחוצים במיוחד עבור מתבגרים עם לקויות בכל הנוגע להצבת יעדים ותפיסות עתידיות חיוביות ומכך ניתן להניח שהתוצאות המצופות מהחלטותיהם יהיו נמוכות יותר גם כן (למשל, & Lackaye Margalit, 006; Lindley, 006; Pinkney, Murray, & Lind, 01; Solberg, Howard,.(Gresham, & Carter, 01 שנית, כמות משתנה של זמן, אנרגיה ומשאבים אחרים מושקעים בזמן שנות בית הספר להתערבויות לימודיות ופיזיות על חשבון פעילויות הכנה תעסוקתיות, בשל הצורך לתת מענה לקשייהם של התלמידים עם לקויות הלמידה. מאחר ומשאבי הזמן והאנרגיה של המתבגרים עם לקויות הלמידה מוגבלים והם נדרשים להשקיע רבות בלימודיהם, נשאר להם זמן מועט להתנסויות בפעילויות נוספות כגון תחביבים או תעסוקה וכתוצאה, הם רוכשים מעט ידע על עצמם ועל הסביבה. מגבלות אלו במהלך שנות בית הספר עשויות להיות בעלות השפעה ישירה גם על האיכות וגם על הכמות של פעילויות החקירה העצמית והסביבתית שבהן יעסקו כמבוגרים צעירים במהלך שנות הלימודיות האקדמיות שלהם (009 Cook,.(Lusk & הסבר נוסף קשור למגוון ההתנסויות של תלמידים עם לקויות למידה. פעמים רבות הוריהם של התלמידים עם לקויות הלמידה מסנגרים עליהם ומקבלים עבורם החלטות במהלך שנות בית הספר, בפרט עבור נושאים לימודיים. התוצאה היא שמתבגרים עם לקויות למידה הם בעלי פחות התנסויות קריירה חקרניות בהשוואה לעמיתיהם ) Roessler, Lusk & Cook, 009; Ochs & 14